Be'er HaGolah Yoreh Deah 129 – באר הגולה יורה דעה קכט‏ – Tur

E/ע

בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot

אורח חייםOrach Chayyim
יורה דעהYoreh Deah
אבן העזרEven HaEzer
חושן משפטChoshen Mishpat

בחרו הלכותSelect Laws
בחרו סימןSelect Siman

הקדמותIntros
א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15
טז16
יז17
יח18
יט19
כ20
כא21
כב22
כג23
כד24
כה25
כו26
כז27
כח28
כט29
ל30
לא31
לב32
לג33
לד34
לה35
לו36
לז37
לח38
לט39
מ40
מא41
מב42
מג43
מד44
מה45
מו46
מז47
מח48
מט49
נ50
נא51
נב52
נג53
נד54
נה55
נו56
נז57
נח58
נט59
ס60
סא61
סב62
סג63
סד64
סה65
סו66
סז67
סח68
סט69
ע70
עא71
עב72
עג73
עד74
עה75
עו76
עז77
עח78
עט79
פ80
פא81
פב82
פג83
פד84
פה85
פו86
פז87
פח88
פט89
צ90
צא91
צב92
צג93
צד94
צה95
צו96
צז97
צח98
צט99
ק100
קא101
קב102
קג103
קד104
קה105
קו106
קז107
קח108
קט109
קי110
קיא111
קיב112
קיג113
קיד114
קטו115
קטז116
קיז117
קיח118
קיט119
קכ120
קכא121
קכב122
קכג123
קכד124
קכה125
קכו126
קכז127
קכח128
קכט129
קל130
קלא131
קלב132
קלג133
קלד134
קלה135
קלו136
קלז137
קלח138
קלט139
קמ140
קמא141
קמב142
קמג143
קמד144
קמה145
קמו146
קמז147
קמח148
קמט149
קנ150
קנא151
קנב152
קנג153
קנד154
קנה155
קנו156
קנז157
קנח158
קנט159
קס160
קסא161
קסב162
קסג163
קסד164
קסה165
קסו166
קסז167
קסח168
קסט169
קע170
קעא171
קעב172
קעג173
קעד174
קעה175
קעו176
קעז177
קעח178
קעט179
קפ180
קפא181
קפב182
קפג183
קפד184
קפה185
קפו186
קפז187
קפח188
קפט189
קצ190
קצא191
קצב192
קצג193
קצד194
קצה195
קצו196
קצז197
קצח198
קצט199
ר200
רא201
רב202
רג203
רד204
רה205
רו206
רז207
רח208
רט209
רי210
ריא211
ריב212
ריג213
ריד214
רטו215
רטז216
ריז217
ריח218
ריט219
רכ220
רכא221
רכב222
רכג223
רכד224
רכה225
רכו226
רכז227
רכח228
רכט229
רל230
רלא231
רלב232
רלג233
רלד234
רלה235
רלו236
רלז237
רלח238
רלט239
רמ240
רמא241
רמב242
רמג243
רמד244
רמה245
רמו246
רמז247
רמח248
רמט249
רנ250
רנא251
רנב252
רנג253
רנד254
רנה255
רנו256
רנז257
רנח258
רנט259
רס260
רסא261
רסב262
רסג263
רסד264
רסה265
רסו266
רסז267
רסח268
רסט269
רע270
רעא271
רעב272
רעג273
רעד274
רעה275
רעו276
רעז277
רעח278
רעט279
רפ280
רפא281
רפב282
רפג283
רפד284
רפה285
רפו286
רפז287
רפח288
רפט289
רצ290
רצא291
רצב292
רצג293
רצד294
רצה295
רצו296
רצז297
רצח298
רצט299
ש300
שא301
שב302
שג303
שד304
שה305
שו306
שז307
שח308
שט309
שי310
שיא311
שיב312
שיג313
שיד314
שטו315
שטז316
שיז317
שיח318
שיט319
שכ320
שכא321
שכב322
שכג323
שכד324
שכה325
שכו326
שכז327
שכח328
שכט329
של330
שלא331
שלב332
שלג333
שלד334
שלה335
שלו336
שלז337
שלח338
שלט339
שמ340
שמא341
שמב342
שמג343
שמד344
שמה345
שמו346
שמז347
שמח348
שמט349
שנ350
שנא351
שנב352
שנג353
שנד354
שנה355
שנו356
שנז357
שנח358
שנט359
שס360
שסא361
שסב362
שסג363
שסד364
שסה365
שסו366
שסז367
שסח368
שסט369
שע370
שעא371
שעב372
שעג373
שעד374
שעה375
שעו376
שעז377
שעח378
שעט379
שפ380
שפא381
שפב382
שפג383
שפד384
שפה385
שפו386
שפז387
שפח388
שפט389
שצ390
שצא391
שצב392
שצג393
שצד394
שצה395
שצו396
שצז397
שצח398
שצט399
ת400
תא401
תב402
תג403

טור

פירוש

(א) כל מקום שהיין בחזקת משתמר דאיכא למיתלי שלא נגע בו הנכרי מותר אפילו בל׳ חותם כיצד הניח נכרי בחנותו ויצא או שהיה לו יין בספינה או בקרון והניחו עם הנכרי והלך לו לבית הכנסת או לבית המרחץ או שהיה הנכרי מעביר לו חביות ממקום למקום והניחו לבדו עם היין ויצא אף על פי שבכל אלו יש לנכרי שייכות ביין מותר אפילו שהה זמן רב שהוא ירא בכל פעם עתה יבא ויראני ובלבד שלא יסגור הנכרי החנות ולא ירחיק הקרון והספינה בענין שאין יכולין לראותו אפ״ה אין אנו חוששין שמא סגר החנות או הרחיק הקרון והספינה בד״א שיש שם דרך עקלתון שיכול לבא עליו פתאום שלא יראנו וכן כשהלך לבית המרחץ הלך דרך עקלתון בענין שלא ידע הנכרי שהלך לבית המרחץ ועל כן ירא בכל פעם עתה יבא אבל אם ראה שהלך ליכנס לבית המרחץ יודע שלא ימהר לבא ואינו ירא או שאומר לנכרי שהניח בחנות שמור לי יודע שנסתלק משמירתו או שאומר לנכרי המעביר החביות לך ואני אבא אחריך או שהודיעו שהוא מפליג אם החביות פתוחות כיון שנעלמו מעיניו אסורות ואם הם סתומות כתב הרשב״א אם יש בהפלגתו שיעור כדי שיוכל להסיר מגופת החבית ולהחזירה ואם היא של סיד ויש שיעור כדי שיפתחנו כולה ויסתמנה ותנגב אסור אבל אם אומר לו להפליג פחות מזה השיעור אפילו יש בו כדי שיעור שינקוב חור בחבית או במגופה ויסתמנו מותר דלא חיישינן לפתיחת הנקב וגם לא חיישינן לזיוף החותם אבל לפי מה שפסק ר״ת דסגי בחותם אחד וסתימת החבית הוי כחותם אפילו הודיע שמפליג מותר כיון שהוא סתום וכן יראה מדברי א״א הרא״ש ז״ל ומ״מ עתה נוהגין להצריך שני חותמות ואין להקל. (ב) כתב הרשב״א הא דשרי כשיש דרך עקלתון דוקא כשהנכרי לבדו אבל אם אחד או שנים עמו אסור שאיפשר לאחד מהם לשמור דרך עקלתון והאחד ליגע. (ג) כתב הראב״ד דלא שרינן בחביות פתוחות לגמרי אלא בספינה או בחנות שאין לו רשות ליגע בחבית עצמו אבל במעביר חבית ממקום למקום לא לפי שאפשר לו לפשוט ידו וליגע בתוכה אם היא מלאה הלכך אם היא מלאה אסורה אפילו לא הניחו כלל ואם היא חסרה אם העלים עיניו אסור חיישינן שמא הורידה מעל כתפו ונגע בה ומשתמיט לומר הורדתי מעט ור״י פירש אפילו פתוחות לגמרי מותר והרמב״ן הכריע דודאי בפתוחה לגמרי אין להתיר כיון שהיא על כתפו ובקל יכול ליגע בה חיישינן דילמא נגע ולא ירא כלל דמשתמיט למימר להחזיק בחבית כיונתי שלא תפול אלא מיירי בסתומות בפקק של עץ וכיוצא בזה שדרך להעביר חביות דאף על פי שיכול לסלקה וליגע בו בלא זיוף כלל ירא וכן היא מסקנת א״א הרא״ש ז״ל. (ד) וכתב הרשב״א אפילו הודיעו שהוא מפליג אם החבית פקוקה והוא בזמן שיש הרבה עוברי דרכים כגון בין הגתות מותר שהוא ירא מעוברי דרכים וכ״כ רשב״ם בשם רש״י הא דאסרינן בהודיעו שהוא מפליג דוקא במקום שיש לחוש שמא גנב ושתה ונתן מים במקומו או החליף טוב ברע אבל במקום שאין לחוש שמא גנב ממנו כגון שרבים עוברים שם אפילו הן נכרים לא חיישינן. (ה) המוסר מפתח חנותו לנכרי היין שבו מותר אפילו הודיעו שהוא מפליג שלא מסר לו אלא שמירת מפתח והוא ירא ליכנס בו ומכאן התיר ר״ת לישראל שהלך לעיר אחרת לשבות שם המועד והניח יין במרתפו ומסר המפתח ביד שפחתו אף על פי שלא נשאר שום יהודי בעיר והרמב״ן חלק על זה וכתב שלא התירו אלא כשאינו יודע שהוא מפליג ואז מותר אפילו מצאו שנכנס אבל אם הודיעו שהוא מפליג אפילו אם נתפש עליו כגנב אסור. (ו) ישראל ונכרי שהיו בספינה ושמע ישראל קול תקיעת שופר שתוקעין לשבת ונכנס לעיר והניח היין שבספינה עם הנכרי היין מותר שהנכרי ירא ליגע שיאמר עתה יזכור יינו ויבא אפילו יש בינו ליין יותר מאלפים אמה שאין אנו בעיני הנכרים בחזקת שומרי שבת כראוי. (ז) היו יושבין לשתות כל אחד מיינו ושמע הישראל שקורין לילך לבית הכנסת והלך שם להתפלל היין מותר שיאמר הנכרי עתה יזכור יינו וכגון שיש דרך עקלתון שיוכל לבא עליו פתאום בד״א שכל אחד שותה מיינו אבל אם היו שותין ביחד מיין אחד ויין לפניהם על השלחן ויין אחר חוץ לשלחן והניח נכרי לבדו שעל השלחן אסור ואת שחוץ לשלחן את שתוך פישוט ידיו אסור ושחוץ לפישוט ידיו מותר אם אמר לו הוי מוזג ושותה אף שחוץ לפישוט ידיו אפילו בכל הבית אסור אפילו לא הודיעו שמפליג שהרי הרשהו לשתות מכל אשר יבחר הלכך כל החביות פתוחות אסורות והסתומות מותרות אם לא שישהא כדי שיסיר המגופה ויחזירנה ותנגוב כתב הרשב״א לא התירו מחמת טענה זו עתה יזכור יינו אלא בדברים שאיפשר לעשותם כאן כשיחזור כמו תפלה ושביתת שבת אבל במפליג ליכנס לבית המרחץ וכיוצא בזה בדברים שיש להם מקום ידוע וא״א לעשותו כאן אסור שכבר הודיעוהו שמפליג לדברים שא״א לעשותם כאן ונראה כיון דטעמא משום שאומר עתה יזכור יינו ויבא אין חילוק בכל דבר שייך לומר כן אף על פי שא״א לעשותו כאן אינו רוצה להפסיד יינו בשבילו. (ט) בית שיש לישראל ונכרי יין בתוכו ונכרי דר למטה וישראל בעלייה וארובה מהעליה לבית ויצאו לחוץ וקדם הנכרי וחזר לבית קודם הישראל וסגר הדלת אחריו היין מותר אף על פי שאין לישראל מעבר אל דרך הבית וא״א לעבור שלא יראנו אפ״ה מותר שהוא ירא שמא הקדימני והוא יושב בעלייה ורואה אותי. (י) נכרי ששמע שאגת קול אריה ומפחדו נכנס לבין החביות היין מותר אפילו הן פתוחות אף על פי שאינו נתפס עליו כגנב שהרי להציל עצמו נכנס שהוא ירא שמא גם אחרים נחבאו שם אפילו סגר הדלת אחריו. (יא) גנבים שנכנסו למרתף ופתחו חביות של יין אם רוב גנבי העיר נכרים אסור ואם רובן ישראל מותר ובמקום שיש ליהודים שכונה לבדם הולכים אחר רוב בני השכונה אף על פי שרוב בני העיר נכרים ובמקום שרגילין להצניע ממון בחבית אצל היין מותר אפילו אם רוב גנבי העיר נכרים דשמא לא באו אלא בשביל הממון וכשראו שהוא יין לא נגעו בו. (יב) חיל שבא לעיר ונכנס לבית ישראל בשעת שלום חביות פתוחות אסורות וסתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות. (יג) נכרי שנמצא עומד אצל הגת אם יש בו טופח על מנת להטפיח צריך הדחה וניגוב דחיישינן שמא נגע דלא מירתת למיגע שהוא סבור שאינו מפסידה כיון שאין בו יין ואי לא סגי בהדחה. (יד) זונה נכרית במסיבת ישראל היין מותר זונה ישראלית במסיבתם של נכרים יינה של הזונה אסור. (טו) ישראל הניח יין בביתו בחלון שלא היה סגור ובא נכרי והכניס שם זונה וסגר הדלת אחריו אח״כ מצא הישראל יינו כמו שהניחו והתירו א״א הרא״ש ז״ל דבעבידתיה טריד ואין לו פנאי לנסך. (טז) חצר שחלקוה בראשי יתידות בין ישראל לנכרי אף על פי שהחביות פתוחות עומדות סמוך לחלקו של נכרי תוך פשוט ידיו מותרות וכן אם היה גגו של ישראל למעלה מגגו של נכרי מניח שם יינו אף על פי שידו של נכרי מגעת שם. (יז) חבית של יין שצפה בנהר ונמצאת כנגד עיר שרובה ישראל אם יש בנהר מכשולים וסכר אגמי מים שהיו מעמידין אותה אילו בא ממקום אחר מותרת שאין לתלותה אלא בעיר שנמצאת כנגדה ואם אין בנהר סכר אגמי מים אסורה שאנו תולין אותה ברוב הסביבות שהם נכרים שבכל מקום שיש רוב וקרוב הולכין אחר הרוב.
נמצא כנגד עיר שרובה נכרים אם רוב הסביבות ישראל ויכולה לבא שם דרך ישראל שלא תטבע מותרת אפילו קרובה הרבה לעיר של נכרים עד שמוכיח קרובתה שהיא של נכרי מניחין הקרוב והולכין אחר הרוב ואם לאו שאינה יכולה לבא מהסביבות היין אסור והחבית מותרת בהנאה למוצאה ואם בא ישראל ונתן בה סימן אף היין מותר למוצאה. (יח) חבית של יין שנמצאת בכרמו של ישראל ויש כרמים אחרים של ישראל סמוכין וכרמים רבים מהם של נכרים סביבותיהם אף על פי שרחוקים משל ישראל החבית אסורה ואצ״ל כשאין שם כרם אחר של ישראל אלא זה שאין דרך לגנוב מכרם זה להצניע בתוכו וכן נמי להקל אם נמצא בשל נכרי ויש סביבותיו כרמים של ישראל בד״א כשיושבת בין ההרים שאינו מעבר לעוברי דרכים אבל אם אינה יושבת בין ההרים אסורין שרוב עוברי דרכים נכרים הם ושמא מהם נפל בד״א שתולין בעוברי דרכים בבקבוק שדרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בו אבל חביות שאין דרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בו אין תולין אותו בעוברי דרכים. (יט) נודות יין שנמצאו מושלכין בדרך אם רוב שופכי יין ישראל מותרין ודוקא בנודות גדולים אבל אם הם קטנים שדרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בהן אסורים שאנו תולין ברוב עוברי דרכים שהם גוים היה בהן גדולים וקטנים מותרין שהגדולים מוכיחין על הקטנים שהם משופכי ישראל והרי רובו ישראל והקטנים להכריע המשא באו ולפיכך כולן מותרין. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

(א) משנה עבודת כוכבים דף ס״ט
(ב) כאשר הגהתי כצ״ל וכן הוא בתא״ו נתיב י״ז ח״ב מעובדא דרבא שם דף ע׳
(ג) שם במשנה
(ד) טור וכ״כ הרשב״א מדאמרינן בגמ׳ שם דלא חיישינן דילמא אחיד ליה לבבא וכו׳ ש״מ דאי ידעינן דאחיד לבבא חיישינן כיון דאית ליה שייכות שם בחנות
(ה) ג״ז מדאמרינן שם דלא חיישינן דלמא מפליג ליה לספינתא וכו׳
(ו) שם במשנה אם היה בחזקת המשתמר וכדמפרש רבא שם
(ז) טור וכ״כ הרשב״א בשם הראב״ד וכתב דמ״ה נקט לישנא דהלך לו בקפנדריא לומר דלא ידעו הם שהלך למרחץ
(ח) שם דף ע׳ ננעל הפונדק או שאמר לו שמור
(ט) ברייתא שם דף נ״ט
(י) שם במשנה
(יא) לשון הטור וכן כתבו ש״פ
(יב) שם במשנה וכרשב״ג
(יג) שם בגמ׳ (יד) טור בשם הרשב״א בת״ה (טו) שם בשם הראב״ד וכהכרעת הרמב״ן הביאו הרא״ש והר״ן שם ולזה הסכימו (טז) שם בשם הרשב״א מברייתא השולח חבית וכו׳ וכשינוייא דרבי ירמיה בין הגתות שנו שם דף ל״א (יז) מעובדא דההיא מסוביתא וכו׳ שם ד״מ
(יח) טור בשם הרמב״ן
(°) כאשר הגהתי כן הוא שם בתוספות וכן הוא בב״י (יט) העובד׳ שם דף ע׳
(כ) טור בשם הרשב״א בת״ה
(כא) שם
(כב) שם בגמרא (כג) עובדא שם
(כד) כפי׳ הרשב״א בשם הראב״ד דאין לעובד כוכבים רשות ליגע ביינו ואע״פ שהן לגין פתוחין כיון שיכול לבא דרך עקלתון שלא יראנו העובד כוכבים עד שיכנס הוא ירא שמא עם יציאתו נזכר וחוזר הרשב״א
(כה) משנה שם דף ס״ט
(כו) טור וכ״כ הרשב״א בת״ה מהירושלמי
(כז) שם במשנה (כח) תשובת הרא״ש מעובדא דלעיל היו יושבין ישראל ועובד כוכבים לשתות כ״א מיינו וכו׳ (כט) עובדא שם דף ע׳ שמעו קול תיגרא וכו׳ (ל) עובדא שם בגמ׳
(לא) ממשמעות הגמרא וכ״כ הרמב״ם בפי״ב מהמ״א (לב) עובדא שם בפומבדיתא ואמר רבא חמרא שרי מ״ט רוב גנבי ישראל נינהו וכתב הרא״ש דבפומבדיתא שכיחי גנבי טובא כלומר דברוב גנבי העיר ישראל מיירי
(לג) ריב״ש בתשובה
(לד) טור וכן כתב הרשב״א בת״ה
(לה) הרשב״א שם
(לו) עובדא שם בגמרא בנהרדעא ואמר שמואל דשרי מהאי טעמא (לז) משנה שם
(לח) הר״ן שם דכי מהדר לפקק לאו משום אימתא אלא אורחא דמלתא משא״כ בסתומות שאם פתחום לא חזרו לסותמם דאין אימת אדם עליהן
(לט) שם במשנה משום דאין פנאי לנסך
(מ) הר״ן שם (מא) עובדא שם בגמ׳ דף ס׳ (מב) מימרא דרבא שם דף ס״ט דנהי דתקיף להו יצרא דעבירה יצרא דיין נסך לא תקיף להו לנסוכי
(מג) דבתרייהו גריר ושבקא להו לנסוכי (מד) טור בשם אביו הרא״ש בתשובותיו (מה) מימר׳ דרב ורבי יוחנן שם דף ע׳
(מו) שם בברייתא לרבנן בכי הא בטהרות וכ״ש לגבי יין נסך (מז) פלוגתא דרב ושמואל ב״ב דף כ״ד ופסקו הפוסקים כרב
(מח) שם בגמ׳
(מט) טור וכ״כ הרשב״א כרבי חנינא שם דאמר רוב וקרוב הולכים אחר הרוב ואפילו בקורבה דמוכח כמ״ש התוס׳ שם
(נ) מימרא דרב אסי בב״מ דף כ״ד (נא) טור וכ״כ הרשב״א בת״ה מעובדא דההוא חצבא דחמרא ב״ב דף כ״ד
(נב) כרבי חנינא כמו שציינתי בסעיף דלעיל
(נג) הרשב״א בת״ה
(נד) שם ושם
(נה) שם ולמדוה ממה שיביא בסעיף הסמוך (נו) שם בגמ׳ דב״ב דף כ״ד (נז) הריב״ש בתשובה וכתב שם דכיון שהוא נתפס כגנב על הכניסה הוא מפחד מליגע ביין ואין לו פנאי לנסך אפילו בחביות פתוחות דה״ל כבולשת בשעת מלחמה והכל מותר וציינתיו לעיל בסעיף י״ב וכתב עוד אא״כ יש הוכחה שנגע ביין כגון שהיו סתומות ונמצאו פתוחות או שהיו ידיו מלוחלחות ביין או בקצף הצף על פיה רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Tur

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון